עירית ירושלים נ' סובו בע"מ

החלטה

1.לפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה נגד המבקשת שהוגשה ביום 15.10.13 במסגרת תיק הוצאה לפעל מס' 03-1771-10-6, כאשר מעיון בנתוני לשכת ההוצאה לפועל מועד מסירת האזהרה הינו 30.3.11. לטענת המבקשת הגישה היא ביום 28.1.13 ערר על שומת הארנונה במסגרתו טענה המבקשת לביטול חיובי הארנונה נשוא הליך זה מכל הטעמים שפורטו בהתנגדותה.

2.עיון בכתב התביעה שהוגש בתיק ההוצאה לפועל מלמד, כי עסקינן בחיובי ארנונה לשנת 2007 על סך 3,660 ₪ עבור נכס מס' זיהוי 30035-047-002-0115 הנמצא ברחוב יפו 37 בירושלים.

3.המבקשת מודה בהתנגדותה, כי בתקופה זו החזיקה בנכס ואולם, לטענתה במהלך שנת 2008 חברת ריפר קפה בע"מ נכנסה לנהליה של המבקש והיא זו ששילמה את יתרת החוב שהיה לחייבת ואף שילמה כ- 5,000 ₪ ביתר. עוד נטען, כי עיכוב ושיהוי ממושך בגביית החוב היסבה לה נזקים.

4.במהלך דיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 4.3.14 הוגשה החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית ירושלים אשר ישבה על המדוכה ביום 9.12.13 ולאחר שנתנה זכות שימוע לצדדים בעניין נשוא הליך זה דחתה טענות המבקשת למעט טענה אחת - פרוצדוראלית במהותה - בדבר אי הצורך בפתיחת חמישה תיקי הוצאה לפועל שונים לצורך גביית החוב, זאת, נוכח העובדה כי המשיבה קיבלה את עמדת המבקשת ואיחדה את מספרי הנכסים נשוא החיובים השונים למספר נכס אחד ומשכך, לשיטתה, היה על המשיבה לפעול במאוחד לגביית החיובים השונים.

5.לאחר שעיינתי בהתנגדות על נספחיה ושמעתי טענות ב"כ הצדדים נחה דעתי, כי דין ההתנגדות להידחות. להלן נימוקיי.

ראשית, לא מצאתי בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות וכל התייחסות לאיחור הרב בהגשת ההתנגדות ובוודאי התייחסות פרטנית באשר למועדי קבלת האזהרה וכו'.

שנית, המבקשת לא התייצבה כלל במועד הדיון להיחקר על תצהירה ודי בכך בכדי לדחות את התנגדותה. עם כל הכבוד, בהיעדר הסכמה דיונית בין ב"כ הצדדים- התייצבות בא כוחה של המבקשת בהליך זה אינה ממלאה אחר הוראות הדין והתקנות.

שלישית, טענות "אינני מחזיק" וסיווג נכס אינן מסוג הטענות שיש לערכאה זו סמכות עניינית לדון בהן, אלא, דרך המלך הינה פנייה מסודרת במישור המנהלי להשגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). ואולם, בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" רשאי להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט. במקרה דנן, המבקשת אכן פנתה למנהל הארנונה ונקטה הליך מסודר בפני ועדת הערר ובכך מיצתה למעשה את זכותה במישור ההליך המינהלי ובין היתר, בשים לב לכך, כי ערכאה זו אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות ועדת הערר.

רביעית, טענות המבקשת בעניין חיובה בגין אגרת ההוצאה לפועל ושכר טירחת עו"ד ביתר זאת נוכח פתיחת חמישה תיקי הוצאה לפועל בגין חיובים זהים בניגוד להוראות חוק ההוצאה לפועל ועל יסוד החלטת ועדת הערר ראוי שיתבררו במסגרת טענת "פרעתי" בלשכת ההוצאה לפועל וביתר שאת שעה שב"כ המשיבה חסך פנייה זו שעה שהצהיר לפרוטוקול הדיון, כי בעניין זה המשיבה לא תעמוד על הוצאותיה. נוכח האמור, לא ראיתי כל מקום להיעתר לבקשת המבקשת למתן רשות להתגונן שעה שאין כל תועלת בקיומו של הליך זה.

6.נוכח האמור- דין ההתנגדות להידחות. המבקשת תישא בהוצאות ההליך בסך 920 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: